# אבן המצפן ביער הבדולח

> שלושה נוסעים תקועים על כוכב זורק מגלים שהם צריכים זה את זה כדי למצוא את הדרך הביתה. סיפור הרפתקאות על ביחד ועל הכוח של חברות.

Canonical: https://www.bedtime-stories.fun/he/showcase/even-hamatzpen-beyaar-habdolach
Last updated: 2026-03-02

- גילאי 9-12
- 4 min
- קסום
- קולות Full Cast

## Characters

- קוקו (Monkey)
- נובה (Alien)
- זינקה (Inventor)

## Story

קוקו: נובה? מערכת ההיגוי לא מגיבה יותר!

נובה: מטר המטאורים שרף את קבל השטף. אנחנו חייבים לנחות - עכשיו.

קוקו: תחזיקי חזק! למטה יש יער של... אלה בדולחים?

נובה: כוכב זורק. נחיתת חירום בעוד שלוש, שתיים - ...

קוקו: טראח. אבל אנחנו עדיין חיים.

נובה: קבל השטף גמור. ותסתכל - כל עץ מחזיר את האור לכיוון אחר. המצפן שלי מסתובב במעגלים.

קוקו: נובה, תראי! שם מאחור - את רואה את הזוהר בצבע ענבר?

נובה: זאת יכולה להיות מלכודת.

קוקו: אבל זאת יכולה להיות גם עזרה. בואי!

זינקה: עצרו במקום! יש לי ארבע ידיים ומבער ריתוך!

קוקו: רגע, בשקט! אני קוקו, וזאת נובה. התרסקנו. ודרך אגב, את מחזיקה את מבער הריתוך הפוך.

זינקה: אוי. נכון. אני זינקה. ממציאה.

נובה: כמה זמן את כבר תקועה כאן?

זינקה: ארבעה חודשים. סביבון הניווט שלי איבד את אבן המצפן שלו. בלעדיה אני לא יכולה לחשב את הדרך. יש לי כלים, חלקי חילוף, אפילו קבלי שטף - אבל אין לי דרך לצאת מכאן.

קוקו: יש לך קבלי שטף? נובה, את שומעת?

נובה: ולנו יש מצפן. זינקה, אם נמצא את האבן שלך - תוכלי לתת לנו קבל שטף אחד?

זינקה: זה יכול לעבוד. אבל האבן נמצאת בחורשת ההדים. הבדולחים שם לא מחזירים אור - הם מחזירים את הספקות שלנו. כל מה שאנחנו מאשימים בו את עצמנו, העצים לוחשים לנו באוזן.

קוקו: אז נלך ביחד. שלושה ביחד הרבה יותר קשה להחזיר אחורה.

נובה: קוקו צודק. תראי לנו את הדרך, זינקה.

זינקה: שם קדימה זה מתחיל. אתם שומעים את הזמזום?

נובה: הבדולחים נעשים כהים יותר.

זינקה: אני שומעת קול. הוא נשמע כמו הקול שלי. הוא אומר שאני לא מספיק טובה. שכל המצאה שבניתי התקלקלה בסוף.

קוקו: זינקה, תסתכלי עליי. בנית את בית המלאכה שלך מכלום. ארבעה חודשים, לבד לגמרי. זה לא מקולקל - זה חזק.

זינקה: תודה, קוקו. ממשיכים.

נובה: עכשיו גם אני שומעת. הבדולחים לוחשים שהחישובים שלי אף פעם לא מדויקים מספיק. שאני חושבת יותר מדי ומרגישה מעט מדי.

קוקו: נו באמת, נובה - את מיד אמרת שצריך לעזור לזינקה. זה לא היה חישוב. זה היה הלב שלך.

נובה: תודה. ומה איתך, קוקו? אתה לא שומע כלום?

קוקו: שומע. הבדולחים אומרים שאני רק המצחיק. שאף אחד לא לוקח אותי ברצינות.

זינקה: שטויות. הרגע תפסת את שתינו. אתה מחזיק אותנו ביחד, קוקו. זה לא דבר קטן - זה הכול.

קוקו: מי היה מאמין. תראו - שם קדימה הבדולחים שוב נעשים בהירים! משהו כהה מונח על הקרקע.

זינקה: הפנינה השחורה! אבן המצפן! היא חיכתה למישהו שיצליח להגיע עד הנה.

נובה: קחי אותה, זינקה. היא שלך.

זינקה: היא שייכת לשלושתנו.

זינקה: הפנינה נכנסה בדיוק למקום - סביבון הניווט מסתובב שוב! הנה, קבל השטף שלכם. מכויל מחדש.

נובה: כל המערכות פועלות. זינקה, הסביבון שלך יראה לך עכשיו את הדרך הביתה. את מוכנה?

זינקה: כבר שכחתי איך זה מרגיש - כשמישהו פשוט נשאר ועוזר.

קוקו: אז אל תשכחי שוב. ואם פעם תיתקעי - תקראי לנו.

זינקה: מבטיחה. טיסה נעימה, שניכם.

נובה: קוקו, תסתכל אחורה. אתה רואה אותה?

קוקו: הנה היא עומדת בין הבדולחים ומנופפת בכל ארבע הידיים. את יודעת מה, נובה?

נובה: הממ?

קוקו: רצינו רק לתקן את הקבל שלנו. אבל בעצם הראינו למישהי את הדרך הביתה. ובדרך מצאנו גם את הדרך שלנו.

נובה: יפה אמרת. ועכשיו תישן קצת. הכוכבים יהיו כאן גם כשתתעורר.

קוקו: לילה טוב, נובה. לילה טוב, זינקה - איפה שלא תהיי עכשיו.

## קשור

- [לשמוע איך זה נשמע](https://www.bedtime-stories.fun/he/showcase)
- [קולות](https://www.bedtime-stories.fun/he/voices)
- [מחירים](https://www.bedtime-stories.fun/he/pricing)